<h1>תניא רבתי סימן פ"א</h1>
<h2>דף כו.</h2>
תנו רבנן בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאים כפיהם ארבע פעמים ביום. שחרית, מוסף, ומנחה, ונעילה. בתעניות, ובמעמדות, וביוהכ"פ. ואמרינן תעניות מי אית בהון מוסף. חסורי מיחסרא והכי קתני בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין כפיהן כל זמן שמתפללין. ויש מהן ארבע פעמים ביום. בשחרית, במוסף, במנחה, ובנעילת שערים. תניא שחרית, ומוסף, מנחה, ונעילה, יש בהן נשיאת כפים. דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר מנחה ונעילה אין בהם נשיאת כפים. ר' יוסי אומר מנחה אין בה נשיאת כפים. נעילה יש בה נשיאת כפים. אמר רב נחמן הלכה כרבי יוסי. והאידנא מאי טעמא פרסי כהני ידייהו בתפלת המנחה של תענית. כיון דסמוך לשקיעת החמה מצלו לה. כתפלת נעילה דמי. יש מדקדקין מכאן שאין נשיאת כפים במנחה ביום הכפורים, שהרי תפלת נעילה אחריה. ואין לומר בה כיון דסמוך לשקיעת החמה מצלו לה, שאין מאחרין תפלת המנחה ביום הכפורים כל כך, לפי שצריך להתפלל תפלת נעילה בשעתה. אבל בשאר תעניות שאין להן להתפלל תפלת נעילה, מאחרין להתפלל תפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה קרוב לשעת נעילה. הויא לה תפלת המנחה דשאר תעניות כתפלת נעילה דיום הכפורים. הילכך נושאין כפיהן בשאר תעניות במנחה. אבל אין נושאין כפיהן במנחת יום הכפורים. אבל בשם רבינו גרשון ז"ל מצאתי שפירש והאידנא מאי טעמא פרסי כהני ידייהו כו'. הואיל והלכה כר' יוסי מאי טעמא פרסי כהני ידייהו ביוהכ"פ במנחה. ומשני כיון דסמוך לשקיעת החמה פרסי. כלומר שהיו מאחרין לתפלת המנחה, כתפלת נעילה דמי. ונראה מדבריו שאומרין ברכת כהנים במנחת יום הכפורים. ומנהג פשוט בידינו שלא לומר ברכת כהנים במנחת יום הכפורים מאחר שצריך לאומרה בתפלת נעילה. תנן התם בשלשה פרקים בשנה. כהנים נושאין כפיהם ארבע פעמים ביום. בשחרית, במוסף, במנחה, בנעילת שערים. מאי נעילת שערים אמר רב צלותא יתירתא. כלומר תיקנו לכבוד היום תפלה יתירה. ומתפללין אותה כתפלת שחרית ומנחה. ושמואל אמר מה אנו. כלומר סדר וידוי ולא סדר ברכות. וקיימא לן כרב. דתניא [אור] יוה"כ מתפלל ז' ומתודה. שחרית מתפלל ז' ומתודה. מוסף מתפלל ז' ומתודה. מנחה מתפלל ז' ומתודה. נעילה מתפלל ז' ומתודה. ובוידוי נהיגין כשמואל שאין אנו אומרים בנעילה אתה יודע רזי עולם ועל חטא, אלא אומרים במקומה אתה נותן יד לפושעים. מה אנו מה חיינו. אתה הבדלת אנוש מראש וכו'. הכל כסדר הכתוב בסדור של יוהכ"פ. ירושלמי. [ברכות פ"ד ה"א] אימתי היא זמן נעילה. [רב אמר] בנעילת שערי שמים. ושמואל אמר בנעילת שערי היכל. אחוה דרב אדא הוה סייר גולתיה דרב בצומא רבא. אמר ליה כד תחמי שמשא בריש דיקלי הב לי גולתי ואיצלי תפלת נעילה. מיחלפא שיטתיה דרב. תמן אמר רב בנעילת שערי שמים. והכא אמר בנעילת שערי היכל. אמר רב מתנא על ידי דרב מאריך בצלותיה סגיא הוה מגיע לנעילת שערי שמים. כתב בעל עשרת הדברות בשם רבינו אבן גיאת. ש"מ כי הוי שמשא אריש דיקלי זמן נעילת שערי היכל. ונעילת שערי שמים קרוב ליציאת הכוכבים הוא. ועוד כתב אע"ג דקיימא לן כרב. יום הוא שמאריכין בתפלה. והעיקר לסיים תפלת נעילה בשקיעת החמה. אמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית. ורב לטעמיה דאמר צלותא יתירתא היא וכיון דצלי תו לא צריך. והאידנא נהוג עלמא לצלויי תפלת ערבית אחר נעילה.
